חזרה לעמוד הבית

מועצה אזורית גליל עליון

על המועצה

מועצה אזורית הגליל העליון שוכנת בקצה הצפון מזרחי של מדינת ישראל, בתחום שיפוטה כ-300,000 דונם, 29 קיבוצים, חוות ורד הגליל, "דומוס גליליי", בית ספר שדה חרמון ומכללת תל-חי. במועצה כ-21,000 תושבים.
יישובי המועצה נחלקים לשלושה ע"פ אזורים גיאוגרפיים: יישובי ההר, יישובי צפון עמק החולה ויישובי דרום העמק.
עד שנת 1975 הייתה מורכבת מקיבוצים ומושבים. בעקבות תהליך התגבשות מועצות אזוריות על בסיס זיהוי התיישבותי, פרשו המושבים והקימו מועצה אזורית עצמאית – מבואות-חרמון. לאחר תהליך זה נותרו במועצה אזורית הגליל העליון קיבוצים בלבד.
אופייה של מועצה אזורית הגליל העליון מושפע מהרכבה מקיבוצים בלבד ומשני מאפיינים נוספים: ריחוק מהמרכז הכלכלי והפוליטי של מדינת ישראל וקירבה לגבול הבין-לאומי. לאור קירבתו של האזור לגבולותיה הצפוניים של המדינה, נקשרו הקיבוצים לאירועים בעלי אופי היסטורי ובטחוני: הקמת תל-חי (1920), יישובי "חומה ומגדל" (1939), מלחמת השחרור (כפר-סאלד, גדות ומחניים) וקו האש הסורי עד 1967. מאז מוטרד האזור בשל קרבתו לגבול לבנון.

חזון המועצה

צמיחה אורגנית ובת קיימא בגליל העליון תוך העצמת הפרט והקהילות הקיבוציות, פיתוח גאווה אזורית ושמירה על מורשת המקום כבסיס להתחדשותו; זאת על תשתית דיאלוג מתמשך, יחסי גומלין ושותפויות בין כלל תושבי האזור ובהתייחס לסובב.